האם חזרת הביתה? אמא מודאגת על בתה בשבי

מאז היעלמותה של אמילי דמרי לפני יותר מ-400 ימים, נראית אמה, מנדי דמרי, כמי שנחושה להעביר את המסר של התסכול והדאגה לגבי מצבה של בתה. היא מספרת שאף שהיא לא נוהגת לפחד, המצב הנוכחי גרם לה לדאגה מתמשכת.

### החשש המתמשך: הימים הארוכים בשבי

מנדי מדברת על הימים הארוכים שבהם לא שמעה חדשות על בתה. ברקע הסכסוך בעזה, אי-ודאות זו הפכה לחלק מהמציאות היומיומית שלה. "אני מודאגת כל שנייה," היא אומרת, מדברת על התחושות שמלוות אותה: כולן מתרכזות במחשבה על ילדתה, שנחטפה לפני יותר משנה.

### סיפור חייה של אמילי דמרי

אמילי, נערה בת 22, הייתה אדם מלא חיים עם חלומות לעתיד. היא תכננה ללמוד לתואר ראשון ולעבוד בעבודות התנדבותיות, ובחייה הספיקות לנסוע למקומות שונים בעולם. סיפור חייה נקטע ברגע שנפלה קורבן לחטיפה, ולאחר מכן הכל השתנה.

### אמא על התקשורת עם אמילי

מאז החטיפה, מנדי לא הצליחה לקיים כל קשר עם בתה. כל שיחה, כל חדשות על מצב הבנות ששוחררו או על מעצר יותר חמור, רק מוסיפים לתסכול ולכאב שלה. "אני מרגישה כבולה," היא אומרת, "כאילו אני בשבי שלי. אני פשוט רוצה לדעת שהיא בסדר."

### התמודדות עם אובדן תקווה

לאחר חודשי המתנה, מנדי מדברת גם על ההשפעה של הסבל הזה על בריאותה הנפשית. התקופה הזו שבה היא חיה עם חשש מתמשך, גורמת לה להרגיש שאין לה יציבות נפשית. "אני משתדלת לא לאבד תקווה, אבל זה קשה מאוד," היא משתפת.

### הקריאה העולמית לשחרור חטופים

במהלך השנה האחרונה, קיבלה מנדי תמיכה רבה מהקהילה והציבור הרחב. היא מנסה להעביר את קריאות התמיכה לשחרור חטופים, כאשר היא מדברת על האור והחיים שמגיעים עם שחרורם. "חשוב לנו שנבין שיש אנשים שנמצאים שם מתוך סבל, וחשוב להקשיב ולפעול כדי לשחררם," היא מדגישה.

### תקווה לעתיד

בסופו של דבר, מנדי דמרי מחזיקה את תקוותה בכוח של האהבה והקשר שלה עם בתה. היא משחזרת את הזיכרונות שהיו להן יחד, את החוויות השונות, ואומרת בלב שהיא ממתינה לרגע שבו תוכל להחזיר את בתה הביתה. משפטיה האחרונים הם טעם מנחם שאין עליו תחליף: "אני מאמינה שהאור יחזור," היא אומרת, כשהיא שולחת תפילות לשמים, לעתיד טוב יותר.

### סיכום: אנשים במרכז הסיפור

סיפור זה אינו רק על מנדי או על אמילי, אלא על המאבק האנושי לדאגה, לאובדן ולחזרה מצילה של ילדיה. החטיפה מזכירה לכולנו את החשיבות של חירות ואת כובד המשמעות של כל יום שעובר.

בימים האפלים האלה, יש תקווה שכולנו נוכל לראות סוף לסבל הזה וגם חזרה הביתה.