אסון הטבע שפקד את מיאנמר בשבוע האחרון יצר שבר עמוק בלבבות תושבי אזור סאגיינג. בבוקר יום שישי, במהלך תפילת יום שישי האחרון של חודש הרמדאן, קרסו מסגדים רבים והותירו עשרות מתפללים במדינה המוכה כאב. האסון גבה את חייהם של Scores of Muslims, והרגעים שאחרי האסון מתארים אבל כבד, כאשר משפחות רבות איבדו את אהוביהן.
### כאב של קהילה
בתוך ההרס, התינה הקהילתית חודרת. מניין המתים מתמקד באנשים שדאגו זה לזה, שהיו חלק מקהילה חזקה ואחווה בעיצומם של חודשים קדושים. אובדן כזה בלב אדם שבור, כאשר לובי האהבה במקביל בטויטוריאל של קהילת האיסלמית נהרס. במיוחד אבדן של כל כך הרבה אנשים מתורגם לתחושה של חור ריק בלבבות, המותיר את המנחמים להתמודד עם השפעת הטראומה.
### תגובות ותמיכת הקהילה
כשעוברי האורח וחברי הקהילה שומעים על האסון, הם נוהרים לעזור. מארגנים מקומיים משיגים אוכל, מים ומוצרי צורך בסיסיים לאלו שנפגעו מהאסון. מסרים של תקווה ותמיכה מישראלים וממדינות שונות נשלחים ברשתות החברתיות,
מטרתם לעודד את הקהילה שנשארה אחרי האסון.
צילומים שהופצו ברשת מראים את החורבות בטרם בנו את המסגדים מחדש והחלו את תהליך השיקום.
### ההשפעה העמוקה
לפי דיווחים מחוקרים ומומחים לתופעות של חירום, האסון במיאנמר עשוי להשפיע גם על הארגונים והולכים-לטפל הפנימיים שמגיעים לשטח במטרה לסייע. התשתיות שהיו קיימות לא כיבד את הצורך במענה מיידי ואפקטיבי. חשוב לייצר תוכניות בניית מחדש שנותנות תמונה רחבה על הנעשה בפנים האזור, ולא רק להתמקד בטווח הקצר של סיוע טכני.
### למידה להמשך
האסון במיאנמר מהווה לקח חיוני לבדוק את המערכת הארגונית הנוכחית שמביאה למענה לאסונות. חשוב לא רק לספק סיוע מדיני, אלא גם לחזק את הקהילות המקומיות והקשרים המבוססים ביניהם. באמצעים טכנולוגיים ניתן לתמוך בקהילות ולשמר מעבר אל ההתארגנות של כוחות החירום והשיקום.
### סיכום
מדובר באירוע שמזכיר לכולנו את fragility של החיים ואת הכוח של קהילה. בתהליך השיקום והבנייה מחדש, על הגורמים השונים או המדינה להתארגן כחלק מהבנה שיצירת שינוי ויוזמות נקודתיות יכולות לסייע בהחזרת אנשים לחיים רגילים. אובדן כל כך רב לא יכול להימנע מפוקחת עינית, ועל אלו שנותרו להתמודד עם ההרס, אנחנו נדרשים לתמוך ולעזור.