במרכז קדונה שבניגריה, שלושה דורות של משפחה אחת פועלים בהתמדה ובמסירות כאנשים שנחשבים למלאכים שומרים על האנשים של העיר. למשך חמישה עשורים, משפחת מוסא, עם אב המשפחה מוחמד, בן 75, ובניו, מפעילה את קברט השייך לשם הכיכר העירונית. כל אחד מהם ראה במקצוע זה שליחות, והם מתייחסים לקברים לא רק כמקום למנוחה, אלא כפינה שוחרת שלום ושילוב בין חיים למוות.
### מסירות ללא גבולות
הדבר שהחל בשנות ה-70 הלך והתרחב לכדי מסורת משפחתית. מוסא התחל למלא את הניהול של הקבר בשעה שיקיריו שלוקה במחלה קשה, וכשהוא פנה אליו, הוא גילה את Calling שלו. הרעיון הצומח מהשיטה שלו היה כי כל אדם ראוי למנוחתו הנכונה לאחר כל כך הרבה שנים של עבודה קשה ואופטימיות.
המשפחה מתמודדת עם קשיים רבים כאשר מדובר במשאב השנים, ובכל זאת היא מוצאת את הדרך להרחיב את פעילותה. העסקה נשמעת פשוטה – לחפור קברים ולתת שירותים למשפחות אבל בפועל מדובר במקצוע מרגש, ולעיתים אף קשה – בו הם מתמודדים עם כאבם של הסובלים מהם בעוד הם מחזיקים בשירות לא יקר מדי אבל מלא בכבוד.
### החיים בקבר
מרגע שהם מתחילים את תהליך החפירה, עד להנחת הלבנים הידניות והכנה לקבורה, כל פעולה דורשת סבלנות ומומחיות. אין זה סוד כי ניהול קבר הוא עבודה גופנית קשה, אך הכבוד שבה הוא זה שמניע את התהליך. משפחת מוסא מרגישה שזו הזדמנות לשרת את הקהילה המקומית ולבנות קשרים שאינם מתפוררים בסוף חייהם של האנשים שהיו כאן.
הם לא נשמעים רק עבור אנשים תמימי דעים אלא עובדים עם משפחות לחתום קשרים בין החיים Death המשפחות. זה לא קבורת קברים, אלא תחזוקה מתמדת של המוות ומעבר לגבולות. עזרה להם בכל תקופה קשה והבאת אודים למן המילוי הגופני והנפשי שהעבודה מספקת.
### האתגרים שעדיין קיימים
למרות מסירותם אל הקהילה, משפחת מוסא נתקלת בחסמים רבים. כשטיפות גשמים עזים במהלך העונה הו, הקברים יכולים להינזק. משפחת מוסא נמצאת בסיכון על בריאותה ונכפתיהם להפחית בעבודות לצורך שמירה על עצמם.
היו גם רמות קשות של תובענות כלכליות שהיו הורגות כל משפחה ממוצעת. עם זאת, משפחת מוסא מצליחה להוסיף לקבורותן בני זוג המתנדבים, לקבור מעט קרובים ולעבוד קשה מדי על מנת לתמוך בעצמם. מדובר במאמץ יומיומי כדי ליישם את תפיסת החיים השואפת לשמר כל אדם בקהילה.
### הסוף במשמעות – ברכה למתים
לכל הקיקים והטכס, קבר מת הוא לא סתם סוף. מדובר בנידבנות, בתחנונים, בתקוות שהיו ואשרות חיים. משפחת מוסא נראה גאה להיות בין המעמיקים ביותר כדי לסייע בשירות הארצי הזה. הם מתקדמים עם כל קבר ובורית כבוד בעודה תומכים בכל אדם שנפגע והפך למשפחתם מאחורי קירות הקבורה.
לקראת סוף המאמר, משפחת מוסא שמנה ממליצה על קבורה באווירה מתאימה, והשבחה היא רעיון שמתמשך ומתבצע לצרכי התקופה. הם משקיעים באנשים החוסים תחת ראשהם ומבינים שכבודו של מת הוא זה הישר שממשיך חיים מתמשכים באחרים.