בזמן שבו העולם מתאושש מהשפעות הקורונה, ניו זילנד מתמקדת בהחזרת התיירות כמו רבים אחרים, אך קמפיין חדש שואף לפנות למשל למבקרים פוטנציאליים בדרך חדשנית. הסיסמה "כל אחד חייב ללכת" אולי נועדה להיות מושכת, אך התגובות לכך היו מעורבות, במיוחד לאור מציאותם של רבים מהתושבים במדינה.
## הפער בין המסרים
לאחר תקופה ממושכת שבה ניו זילנד נשמרה ממגפת הקורונה, המדינה נראית מוכנה לקבל את התיירים חזרה. אולם, המסר המפורסם של הקמפיין, שמזמין את כולם לבוא, נתקל בביקורות רבות ונדמה כי הוא מתעלם מהמציאות החברתית הכלכלית הנוכחית. בביקורתם, אזרחים רבים ציינו כי פרקי זמן של אבטלה גבוהה ועלייה בהגירה הלאומית אינם מתיישבים עם סיסמה כה כללית.
## הסיבות לתגובה החזקה
אז מה עומד מאחורי הכעס הזה? מבקרי ההגירה במדינה טוענים כי רבים מוסרים את מקום מגוריהם מחוסר אפשרויות תעסוקה, בעוד שהתיירות, שהיא אחד התחומים החשובים בכלכלה בניו זילנד, מראה סימני עלייה. תמונה זו יוצרת אבסורד, כאשר בעוד שבממשלה ישנה תקווה שאנשים במיוחד מלונדון יגיעו, תושבי ניו זילנד עצמם מרגישים את הלחץ המתמשך של חיים במדינה עם פחות הזדמנויות.
## סוציולוגיה של התיירות
אין ספק כי תיירות יכולה להוות מנוע צמיחה כלכלי מדהים. כאשר תיירים מגיעים, הם תורמים לפיתוח מקומיים, והם מחזירים חזרה לקהילה על ידי קנייה במסעדות, שבהן עובדים המקומיים. אבל השאלה היא, האם הקמפיין הנוכחי באמת משקף את המחויבות של המדינה לרווחת התושבים?
## כיצד נכון לגשת לתיירות בעתיד?
העובדה היא, שהתיירות היא מקור הכנסה משמעותי, אך יש לבצע רדיפת האיזון הנכון בין הרצון להביא תיירים חדשים לבין הצורך לדאוג לאזרחים הקיימים במדינה. ניקח את זה בכיוון החיובי: קמפיינים עתידיים יכולים לנסות і ״לחבר״ בין התיירים לבין המקומיים. הדגשת התרבות הייחודית של ניו זילנד יכולה למשוך מבקרים שמעריכים לא רק את הנופים המרשימים אלא גם את הקהילה.
## מסקנות לעתיד
עם הצמיחה הכוללת של תיירות הון במשך השנים האחרונות, ניו זילנד יכולה וצריכה לחשוב מחדש על דרכי פעולה בנוגע לקמפיינים שלה. המשך ההגירה והאבטלה אינם נעלמים, ודרושים צעדים ממשלתיים שיתאימו את הפרסומות שלה למציאות העכשווית. האם אפשר קמפיין שיכלול גם את הרגשת המקומיים, ובו בזמן ישדר תמונה חיובית לעולם החיצון? ניסיון היום יוכל להניב תוצאות עם טווח ארוך.
בסופו של דבר, הסיסמה הזו, שהחלה כמו משהו מלהיב, איבדה את הכשר שלה והפכה לדואלית, מזמינה ושלטונית, ובשתיים נמצאים שני קולות – של מבקשים ומרוצים, אך גם של נואשים ולא משויכים.
קמפיינים דומים צריכים להיות מתוכננים בצורה רגישות יותר כדי לשקף את המצב הקיים ולקרב בין העולמות – תיירות ולוקלים, כך שבשני הצדדים ירגישו שהם מרוויחים.