נשיא Франция, עמנואל מקрон, גבה את קולו לאחרונה בעקבות מקרה שזעזע את עולם הספרות והחירות האישית. הסופר בועלם סנסל, בן 80, נמצא במרכז סקנדל היות שנכלא בגין הערותיו על מרוקו, הערות שפורסמו במהלך ראיון עם כלי תקשורת קיצוני. סנסל, הנחשב לאחד הקולות הספרותיים החשובים בעולם הערבי, טוען כי צרפת הקולוניאלית העניקה הרבה מדי שטח לאלג'יריה, מה שעורר התנגדות רבה בתגובות מהחברה האלג'ירית.
## מה קרה לסנסל?
בועלם סנסל, מוערך בזכות יצירותיו הספרותיות המעמיקות והביקורתיות, שוחח במהלך הראיון על ההיסטוריה המורכבת של הקולוניאליזם והההשפעה ארוכת הטווח של ממשלה הקודמת על המזרח התיכון. טענתו כי "צרפת העניקה שטחים רבים מדי לאלג'יריה" הפכה במהרה לנושא חם, כשהתגובות אליו זרמו מכל עבר.
לאחר צאת הראיון לאור, ממשלת אלג'יריה הגיבה בחריפות ולזמן קצר סנסל נצרך להסתתר, מה שגרם למבוכה פוליטית רבה. הסופר נעצר והוא מצוי כעת במצב מדאיג, מפחית את האפשרויות לעשייה ספרותית מעוררת השראה אחרות שיכולה הייתה לצמוח רבות ממנו.
## מקRON יוצא להגנת סנסל
בעוד שלב אלג'יריה רואה במעשיו של סנסל סימן לחוסר נאמנות, נשיא מקRON אינו מתכוון להישאר בשקט. הוא דרש מלכתחילה את שחרורו של סנסל, תוך שהוא מדגיש כי חופש הביטוי ותמיכה באנשים המביעים דעות שונות הם עקרונות מרכזיים בערכים הדמוקרטיים של צרפת. הוא הצהיר בפומבי: "התקפות על סופרים ואמנים המביעים את דעתם אינם מקובלים".
בהמשך, מקRON פנה לממשלת אלג'יריה, בתביעה עליה להכיר בזכויות האדם ובחשיבות חופש הביטוי כאבן יסוד של חברה מתקדמת. תומכיו טוענים כי גישה זו עשויה להוות פתח להבנה ושיפור היחסים בין המדינות.
## הניגוד הפוליטי בין אלג'יריה לצרפת
הדיאלוג הזה בין אלג'יריה לצרפת לא חדש. שתי המדינות מנהלות מערכת יחסים מורכבת בשל ההיסטוריה הקולוניאלית שלהן. אכזריות הקולוניאליזם הצרפתי במדינה הזו נותרו לא נעלמות. מנתח ההיסטוריה הפוליטית, דניאל פהי, מתאר אותו כ"דיאלוג בלתי פוסק" – דיאלוג המשלב ביטויים של תרבות ושמרנות.
בעוד שמקRON שואף לפתח יחס ידידותי, ישנם קולות רבים באלג'יריה הדורשים לפסול את העבר ולהתמקד בעתיד. מועצת המנהיגות שם חשה כי דבריו של סנסל הם בגידה לא רק למדינה אלא גם לחזון הלאומי, מה שמסביר את שורש המחלוקות הפנימיות.
## העתיד של סנסל
אם יקרה אכן המהלכים לשחרורו של סנסל, מדובר בעליית מדרגה לרוח חופש הדיבור והיצירה במציאות הגלובלית. יחסים בין המדינות עשויים להתחדש, אך זה ידרוש מהן לעבוד על פי עקרונות יסוד – חירות, פתיחות והבנה.
בסוף, כאשר מביטים על המקרה הזה בהיסטוריה, נושא חופש הביטוי יישאר על סדר היום הגלובלי ובמיוחד באזור המזרח התיכון. הסיפור של בועלם סנסל אינו רק סיפור אישי, אלא הוא דוגמה חיה לחשיבות חופש הדיבור באומנויות ובחיים הציבוריים.