שורדי השואה חוששים שאירופה שוכחת את לקחי אושוויץ

שבעים ושמונה שנים מאז שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ, התובנות שצמחו מהשואה נראות רחוקות מתודעת הציבור. רבים משורדי השואה מדווחים על העלייה בשיח השנאה והבוז כלפי קבוצות מיעוט שונות באירופה. בהקשרים פוליטיים שונים, חלק מהמנהיגים ניצלו את המצב הנוכחי לתקוף מהגרים ובני קהילות אחרות, מה שמעלה חששות בקרב השורדים שהעניין של השואה והלקחים שלה נשכחים.

### לקחי השואה וההזדקקות להיסטוריה
הניסיון לשחזר את ההיסטוריה של השואה מחייב הבנה שלא רק עלינו לזכור את הקורבנות, אלא גם להבטיח כי טעויות העבר לא יחזרו על עצמן. השורדים, שהיו עדים לזוועות הקשות ביותר שרק האדם יכול היה להעלות על דעתו, יודעים את החשיבות של זכירת המסר: לא עוד.

### גידול השנאה באירופה
לאחרונה, שיח השנאה באירופה התעצם, כאשר קבוצות מסוימות נתפסות כאויבות בידי פוליטיקאים שמנסים לרתום את הפחדים החברתיים לטובתם האישית. השיח הזה מתחיל להיות מקובל יותר ויותר. היסטוריונים ועמותות המוקדשות לשימור זיכרון השואה מזהירים שהדבר עלול להפוך למסוכן. המילים של השורדים ממחישות את החשיבות של חינוך נכון וזיכרון כואב למטרת מניעת חזרה על טעויות העבר.

### השפעת השיח הפוליטי על הזיכרון
כשהפוליטיקה ניצבת על במאי ההיסטוריה, שורדי השואה מבינים את ההשפעה של שיח זה על הדורות הבאים. חינוך לא נכון או העדפה לרצות משהו פוליטי על פני תקווה וזיכרון יכול להוביל להכחדת מסרים חשובים. המאבק על כל פרט של זיכרון הוא קריטי. "חשוב לנו שהדור הצעיר יידע מה קרה, כדי שלא יחזרו על טעויות העבר", מוסיף אחד מהשורדים.

### התחייבות בלתי נגמרת לתודעה
כדי להבטיח שהלקחים לא ישכחו, יש להתחייב לא רק לזכור את העבר, אלא להפעיל אקטיביזם בנושא במציאות העכשווית. ארגונים רבים מנסים לשמר את המורשת של השואה דרך חינוך, אמנות והשקפת עולם. ככל שהשיח החברתי מיתדרדר, קיים צורך ביוזמות שונות שמטרתן להעלות את האור על ההיסטוריה ולהגביר את המודעות לנאוצים וחלוקה דכאנית בכנס הקהילי.

### לסיכום
בעידן המתהווה, החשיבות של זיכרון השואה והלקחים שנובעים ממנה מעולם לא הייתה חיונית כל כך. עם עליית השנאה והרכבת הקשרים לקבוצות מסוימות, ההזדקנות של זיכרון השואה היא קריטית לעתיד אוכלוסיית העולם. חשוב לכל אחד ואחת מאיתנו לפעול, לקיים דיונים בנושא ולזכור את אותם שלימודים חוזרים אלינו דרך האף. כששואלים איך זה קרה, התשובה היא פשוטה: לא נזכור את השואה על ידי הימנעות מהקשבה למי שזוכר אותה.