מחקר חדש מעלה שאלות על טענות האוצר
דו"ח חדש של מכון חשיבה אמריקאי מאתגר את טענתו של שר האוצר סקוט בסנט, כי "3.7 מיליון אמריקאים איבדו את עבודתם" כתוצאה מעלייה ביבוא מסין. הדו"ח מציע כי הסחר המורחב עם סין עשוי היה דווקא לתמוך במקומות עבודה בתחום הייצור במקומות מסוימים.
האם האוצר הגזים?
במאמר בשם "האם ה- 20'שוק הסיני' הביא למיליון אמריקאים לאבד את עבודתם?" שפורסם על ידי מכון כביטס, נבחנו מסמכים אקדמיים שהוזכרו על ידי בסנט כדי לתמוך בהערכותיו. הממצאים מראים כי המספרים שהציג שר האוצר ככל הנראה מוגזמים בכשניים עד ארבעה.
בדיקות גישה השוואתית
בנוסף, המאמר מטיל ספק במידת האמינות של אותם מחקרים, ומציין שהם מעריכים את השפעות העלייה ביבוא הסיני תוך השוואת אובדן מקומות עבודה באזורים החשופים ביותר לאלו בפחות חשופים. "הערכות כאלו לא יכולות לשמש לחישוב מספר אובדן מקומות עבודה ארצי, כי השוואות בין אזורים מפספסות השפעות משותפות בכל האזורים הגיאוגרפיים", טוען המאמר.
תוצאות חלופיות למחקר
נגד טענת בסנט, המאמר מצטט מחקרים אחרים המצביעים על כך שעבודות ייצור לעיתים קרובות הוכרעו בצורה טובה יותר באזורים החשופים לתחרות מיבוא סיני. הוא מדגיש כי אין מחקר מהימן התומך ברעיון שה- 20'שוק הסיני' גרם לאובדן עבודות בהיקפים כפי שבסנט טען, וכן של declines בתעסוקת ייצור בארה"ב החלו הרבה לפני עליית הסחר עם סין.
היסטוריה של תעסוקת הייצור
המאמר עוקב אחר אובדן מקומות עבודה בתעשייה בארה"ב במשך יותר ממאה שנה. הוא מציין כי תעסוקת הייצור הגיעה לשיא כחלק מהתעסוקה הכוללת לפני מלחמת העולם הראשונה – כאשר מספר העובדים בחקלאות עדיין עלה על מספר העובדים במפעלי. התעסוקה בתעשייה המתחדשת ירדה באופן מתמיד בכלכלה המתקדמת במשך מעל 50 שנה.
גורמים לשינוי
במקום סחר בלבד, המחברים הדגישו את עליית הפרודוקטיביות, במיוחד דרך אוטומטיזציה, כנהג הראשי של ירידת התעסוקה בתחום הייצור. בין השנים 2001 ל-2024, בעוד שמקומות העבודה בתעשייה בארה"ב ירדו ב-3.6 מיליון, ערך הייצור הכולל עלה ב-800 מיליארד דולר. בתקופה הזו, הערך המריא הוסיף כל שעה עלה ב-93%.
שינויים בשוק העבודה
המאמר מצטט את הכלכלן סטיב רוז, המצביע על כך שכאשר חלקה של התעסוקה בתעשייה צומצם, מקומות העבודה בתחומי הניהול והמקצועות עלו – וזה גדל מ-18% מכוח העבודה ב-1960 ל-32% בשנת 2008.
סיכום
"הירידה הארוכה, קודם בחקלאות ולאחר מכן בעבודת הייצור הייתה למעשה שדרוג מתמיד של מקומות עבודה" סיים המאמר, כשהוא מתאר את השינויים הללו כהשתקפויות של רווחה לאומית הולכת וגדלה. הוא ממליץ שהמדיניות הציבורית תתמקד בתמיכה בעובדים המושפעים מהשינויים הכלכליים.