בשבועות האחרונים, לאחר שהושקה התוכנית המוצעת של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, קיבלה התגובה הפלסטינית גלים של תסכול ודחייה. פלסטינים בעזה וברשות הפלסטינית הביעו את עמדותיהם באופן חד וברור: "אנחנו לא נעזוב את עזה".
### היסטוריה של דחייה
מעמדו של העם הפלסטיני בכל הנוגע לשיחות מדיניות לא התקיים בתנאים נוחים. במשך שנים רבות, הם עברו מצבים קשים בשטח, ובמיוחד בעזה, שם הם חווים עוני, חוסר תשתיות ותנאים בלתי נסבלים. התוכנית של טראמפ, המוצגת כאפשרות להסדרה, נראית על פני השטח כמו ניסיון נוסף לדחוף את הפלסטינים למצב בלתי אפשרי.
### קריאה למדינות שכנות
בכלל זה, זועקים הפלסטינים לקרב על זכויותיהם בכח, ולפיכך, מתרקמת קריאה דווקא ממדינות כמו ירדן ומצרים להתנגד ללחץ האמריקאי לקחת את הפליטים. "אנחנו לא רוצים להיות מעמסה על מדינה אחרת, אנחנו רוצים לחיות בעזה שלנו," אומרים תושבי העיר.
### זעזוע והתנגדות
אחד המנהיגים הפלסטיניים, שקיווה למשהו טוב יותר בתהליך המדיני, ציין כי "במקום לסייע לנו, התוכנית הזו מכניסה אותנו למצב עוד יותר קשה. אנחנו זקוקים להכרה בזכויותינו ולא להציע לנו פתרונות שיתבצעו על גבינו."
כחלק מהתסכול המתרקם, ברחובות עזה מתחילים להתאגד קבוצות מחאה, שבהן צעירים ומבוגרים כאחד. הם דורשים זכויות, חירות ושוויון במדינה שלהם, תוך חיבור לערכים של צדק לאומי.
### מחאות ותמיכה בינלאומית
המצב בעזה, כשלעצמו, מעלה מידי יום קשיים גדולים. במשך שנים הם התמודדו עם מצור כבד, מחסור במקורות מים, בעיות חשמל וחינוך. הארגונים הבינלאומיים מגיבים בקריאות תמיכה, אך תושבי עזה מרגישים לעיתים קרובות כאילו קוליהם אינם נשמעים. ממשלות רבות בעולם שוקלות את הצעדים הבאים, במיוחד כאשר כל בוקר מביאות עימן רכילות חדשה סביב תוכניות העתיד.
### התמקדות בחיים היומיומיים
מעבר לשיח הפוליטי והמאבקים, חשוב להדגיש את חיי היום-יום של הפלסטינים בעזה. חינוך, תעסוקה ובריאות הופכים להיות בולטים יותר בשיח. אנשים דואגים לעתיד ילדיהם, ומקווים לטוב יותר, גם אם הנסיבות קשות. "היו לנו תקוות, הופתענו מהסכם טראמפ, אבל אנחנו כאן כדי להילחם," אומרים תושבים רבים.
### מסר לכוח מהמונטור
כך מאפשרים הפלסטינים לעצמם להשקיף על התמונה הגדולה. הם יודעים שלמסירותם יש כוח. "החיים שלנו לא יהיו נישאים על חשבון מישהו אחר. אנחנו לוחמים על הבית שלנו, על התרבות שלנו ועל הזהות שלנו," מוסיפים המוני התושבים. המחאות לא רק משקפות את הכאב, אלא גם את התקווה ואת הכוח להמשיך.
בסופו של דבר, המסר הברור הוא שאין להם כוונה לעזוב או לשקול חלופות אחרות – הם רוצים לחיות בכבוד בעזה ריבונית וחזקה.