אי-ודאות פוליטית ופגיעות כלכליות
האם אתה חושב שהירידה במעמד הדולר האמריקאי החלה רק לאחרונה בעקבות מלחמת המכסים של 2025? מתברר שהסיפור רחב הרבה יותר. אי-ודאות פוליטית ושיטות מגוננות אגרסיביות תחת ממשלת טראמפ האיצו את חוסר האמון הגלובלי בדולר, אך שלושה סיכונים בסיסיים מתפתחים כבר שנים וכוללים התנהלות פיסקלית לקויה, לחץ פוליטי על הפד ואיומי סנקציות כלכליות עלויות של אמון בדולר.
סיכון 1: חוסר משמעת פיסקלית מתמשכת
המשבר הפיסקלי של ארצות הברית נובע ממשבר הכלכלה של 2008, כאשר צעדי הסיוע שהתקבלו לאחר המשבר העלו את החוב הפדרלי מ-62% מהתמ"ג ל-100%. במקום להשקיע ביציבות לטווח הארוך, נבחרי הציבור העדיפו רווחים מיידיים, מה שהוביל לחובות שעומדים כיום על 124% מהתמ"ג – שיא חדש שמעורר חששות לגבי עמידות החוב.
סיכון 2: עצמאות הפד תחת לחץ פוליטי
עצמאות הפד נמצאת בסכנה. עם עליית טראמפ, חלה עלייה בברוטליות פוליטית, עד כדי כך שטראמפ איים לפטר את היו"ר ג'רום פאוול. אין זו תופעה חד-מפלגתית, שכן גם דמוקרטים ביקשו מהפד להאט את העלאות הריבית. תפיסת כל פעולה של הפד כמיועדת להנחות פוליטיות יכולה לערער את האמון של המשקיעים בדולר.
סיכון 3: פגיעה במערכת הכלכלית דרך כלי הכלכלה
הסנקציות של ממשלת ביידן נגד רוסיה סימנו רגע קריטי במבנה הדולר: אי-אפשר לנקות את האמון once it is weaponized. דולרים, שהיו פעם נחשבים כמקור נייטרלי, עכשיו נתפסים כמשאיות טוקסיות פוליטיות. זאת – הבחנה שאי-אפשר למחוק; היא משנה את כללי המשחק.
לכיוון של סדר חדש
למרות שדולריות דה-דולריזציה צוברת תאוצה, תהליך זה מצריך זמן. קשה לדמיין חלופות אמיתיות לדולר, וחדשנות תדרוש שינויים הדרגתיים ואיזונים בין מסורת וחדשנות.