אברהים בדמאסי בבנגידה, הידוע בכינויו IBB, הוציא לאחרונה ספר חדש המניע שיחה ערה בנוגע לעבר ולמה שהיה אפשרי בניגריה. הספר מספק תובנות מרגשות על תקופת שלטונו הצבאי בשנות ה-80 וה-90, מציע לקוראים להביט לעבר ולשקול את השפעותיו של העבר על ההווה. במאמר זה נתמקד בארבע תובנות מרכזיות מהספר שיכולות לשמש כזרז לשיחות מעמיקות יותר על המצב הנוכחי במדינה.
### חרטות שהתעוררו לאחר שנים
בבאנגידה מדבר על חרטות רבות שהוא מרגיש בנוגע להחלטות קשות שעשה במהלך כהונתו. אחת ההחלטות המפורסמות ביותר שלו הייתה ההחלטה לדחות את הבחירות של 1993, מה שהוביל לתגובה נזעמת מצד הציבור והוביל לקונפליקטים פוליטיים קשים. בבנגידה משקף על המאבק בין החובה הלאומית לרצון האישי, ומרים שאלות על מה היה קורה אם היו מתקיימות בחירות דמוקרטיות אמיתיות.
### הוצאות להורג והשפעתן על החברה
חלק מהפרקים בספר עוסקים בשאלת העונש המוות והוצאות להורג שביצע בשלטונו. בבנגידה מוציא לאור את האמת מאחורי ההחלטות הקשות שהתקבלו, ומדבר על האופן שבו פעולותיו השפיעו על החברה ועל התאמה המשפטית במדינה. הוא מפרט את הסיבות שהניעו אותו לקבל החלטות אלו, אך גם מדבר על ההשלכות שיש לכך ועד כמה זה התייחס אליו לאור הזמן שחלף.
### הפיכה צבאית וכיצד היא שינתה את הכללים
הספר מתאר גם את ההפיכות הצבאיות שהתרחשו בעידן שלו, ונתקל במציאות הקשה שעמדה בפניהם של המדינאים. הוא מתאר את המאבק לשמור על כיסאו מול לחצים פנימיים וחיצוניים ומצביע על האופן שבו ההפיכה שלו שינתה את מערכת השלטון בניגריה והותירה חותם שלא ניתן למחוק. התפקוד השלטוני והציביליזציה שעמדה לפניו היא דוגמה לעימותים הנמשכים במדינה עד היום.
### משמעות המילים והדיאלוג הציבורי
בסוף הספר, בבנגידה פונה לקוראים ומזכיר להם את החשיבות של דיאלוג פתוח על העבר. הוא קורא למנהיגים הנוכחיים לקחת על עצמם את האחריות להבין את השורשים של בעיות המדינה כדי לשפר את המצב הנוכחי. המילים שלו מצביעות על הכוח שיש להן לקבוע את העתיד ולשמש כאמצעי ללכידות חברתית.
לסיכום, הספר של בבנגידה לא רק מציע תובנות חדשות על אירועים היסטוריים, אלא גם יוצר דיאלוג חדש הנוגע למצב הפוליטי הנוכחי בניגריה. יש לקוות כי התובנות הללו יניעו שיחות מעמיקות יותר ויביאו לשינוי חיובי במדינה.