בעקבות הופעה שערך הקומיקאי טוני הינצ'ליף במהלך עצרת של דונלד טראמפ בניו יורק, הוצפה המדינה בביקורת חזקה. הינצ'ליף, שנודע בביקורתיות שלו ואופיו השנון, עורר סערה כאשר התייחס לפוארטו ריקו כ'אי הזבל'. התגובה לא איחרה לבוא, והביקורת הגיעה מכל הצדדים הפוליטיים.
תגובות זועמות מכל עבר
המילים שנשמעו על הבמה גרמו לשוק לא רק בקרב המאזינים, אלא גם בקרב פוליטיקאים מימין ומשמאל. מנהיגים רפובליקנים ודמוקרטים כאחד מיהרו לצאת בהודעה המגנה את דברי הינצ'ליף. הנושא של כבוד לאיים השייכים לארצות הברית הפך לשיח ציבורי חשוב, והתגובות עזרו להעלות את המודעות בעד כדור הארץ ובעד זכויותיהם של תושבי פוארטו ריקו.
נזק תדמיתי לקומיקאי
לאחר ההופעה, הינצ'ליף נתקל בתגובות חמורות מכל קצוות הקשת הפוליטית. רבים טוענים כי השיח שהיה עליו לבסס את הופעתו בשפע של הומור וחדות לא היה במקום, ובמקום זאת פגע בכבודם של תושבי פוארטו ריקו. השערורייה מעלה שאלות רבות לגבי תפקידם של קומיקאים בחברה והאם הם יכולים להרשות לעצמם לעבור גבולות מסוימים לאור המצב התודעתי והמוסרי של הציבור.
מפגש בין פוליטיקה להומור
בעשורים האחרונים, הקו בין פוליטיקה להומור הפך לדק יותר מתמיד. קומיקאים רבים מתמודדים עם הלחץ לנצח את דעת הקהל ולהצליח במשחק הפוליטי המורכב. בעולם שבו כל מילה נמדדת ברצינות, הינצ'ליף מצא את עצמו במרכז סערה בעקבות אמירה אחת בלבד.
ההשפעה של פוארטו ריקו על התרבות האמריקנית
פוארטו ריקו, אי טרופי הממוקם קרוב לחופי מזרח ארצות הברית, הוא לא רק יעד תיירותי פופולרי, אלא גם מקום עם תרבות עשירה והיסטוריה מעניינת. בעשור האחרון, האי נתקל בקשיים כלכליים וחברתיים שהשפיעו לרעה על החיים של רבים מהתושבים. התייחסות מזלזלת כמו זו של הינצ'ליף יכולה לחדד את התחושות הקשות כלפי הציבור.{5}
תודעה ציבורית ומודעות חברתית
במהלך העשורים האחרונים, האי הפך לסמל לתודעה ציבורית ומודעות חברתית. בעקבים האסונות שהתרחשו באי, כמו הוריקן מאריה, מתחולל דיון סביב התמחות של מדיניות אמריקנית כלפי פוארטו ריקו. אמירות כמו זו של הינצ'ליף מעצימות את התחושות הקשות כלפי הדרך בה העולם רואה את האי ותושביו, ולעיתים אף מחזירות אותנו אחורה במקום לקדימה.
סיכום
בעקבות הערותיו של טוני הינצ'ליף, עולה הצורך לחשוב מחדש על גבולות הלפני הקומדיה, וכן לדון בהשפעות של מילותינו ככל שהן פוגעות בדרכים שונות. היה זה שיעור חשוב עבור כל אדם, גם אם הוא קומיקאי, להבין את הטווח של השפעתו על הקהל ונראות הציבורית שלו.